עקבו אחרינו

עליה וקליטה

המחלקה באחריות אלונה אייזנברג, מס. טלפון: 04-8730882

סיפורה של קרית ביאליק, מתחיל בתקופה ההיסטורית המכונה בפי כולנו "העליה החמישית". בשנת 1934 יסדו קומץ יהודים שברחו מאימת הנאצים מגרמניה בתמיכת הסוכנות היהודית ובעידוד הקרן הקיימת לישראל, ישוב קטן וצנוע על הקרקע בסמוך לכביש עכו-חיפה.

בשנה זו נפטר גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, ועל שמו נקרא הישוב קרית ביאליק.

הישוב הצעיר הלך וגדל וכבר מימיו הראשונים החלו תושביו לקלוט עולים. עם השנים הפך הפרויקט לסמל ודגל של היישוב ולימים הציב את קרית ביאליק על המפה הלאומית כעיר קולטת עליה למופת, ובעלת מוניטין רב בסוכנות היהודית ובמשרד הקליטה. סיפורי העליות השונות הינן אבני הדרך בהיסטוריה העירונית של קרית ביאליק ושזורים בחיי העיר עד עצם היום הזה. ותיקי ביאליק יעידו כי מילות השיר "הנה מה טוב ומה נעים – שבט אחים גם יחד" מגשימות עצמן בהוויה הביאליקית.

שנות ה-40

שנים אלו שייכות לעליה ההמונית של משפחות יהודים מגרמניה וכמה עשרות משפחות מאיטליה, אליהם הצטרפו עולים ממזרח אירופה וממערבה, חלקם הגדול ניצולי ופליטי השואה.

שנות ה-50

בשנים אלו עלו בעיקר יהודי צפון אפריקה, מטנג'יר, טוניס, אלג'יריה ובעיקר מרוקו.

שמות ערים כמו מקנס, פס קזבלנקה, אגדיר, מרקש ורבאט הפכו לשיגרה בפי כל ולמבקרים במעברת צור שלום, בצפונה של קרית ביאליק, נכונה חווית געגועים לבית אבא הרחק מעבר לים. מאוחר יותר עברו העולים להתגורר במבני הקבע שבנתה חברת "עמיגור" בשכונה. בני העדה הפיצו את התרבות והמסורת הססגונית של יהודי צפון אפריקה בקרב היקים וההונגרים, ותיקי השכונה. במהרה התערו בחיי הקהילה והביאו את חגיגות המימונה לתודעת הציבור המקומי.

שנות ה-50 היו גם שנות העלייה הגדולה של יהודי הודו (מבומבי וקוצין). כ-100 משפחות נקלטו בצריפי עץ ואסבסט, במעברת עין המפרץ (גבעת הרקפות של היום). עם הקמת מבני הקבע של חברת "עמידר" בשכונת קרית שמריהו, עברו המשפחות להתגורר בהן, בה בעת הקימו את המרכז הרוחני הגדול באיזור הקריות – בית הכנסת היהודי המפואר ביותר באיזור כולו, שהינו עותק מדויק של בית הכנסת המרכזי של העיר בומבי בהודו. המקום משמש עד היום מוקד עליה לרגל של בני הקהילה היהודית מכל רחבי הארץ. מנהג נוסף שהנהיגה הקהילה הינו טקס "קבלת ספר תורה" לילדי כיתות א' של כל בתי הספר היסודיים ברחבי העיר. בני הקהילה ההודית, ילידי הקריה השתלבו בעמדות המפתח בהנהגת העיר ובמשרות ציבוריות רבות. נציג הקהילה נבחר ליקיר העיר ובן הקהילה משמש סגן ראש העירייה שתי קדנציות.

שנות ה-60

בשנים אלו, עלו לישראל והשתקעו בקרית ביאליק יהודים מרומניה, מהונגריה ומצ'כוסלובקיה ומשפחות נוספות עלו מעיראק וממצרים (דרך צרפת). משפחות בודדות אף הגיעו מתימן ובנו ביתם בקרית ביאליק.

שנות ה-70 וה-80

שנים אלו שייכות רובן ככולן לעליה הגדולה ממדינות חבר העמים. עם פתיחת שערי בריה"מ ונפילת "מסך הברזל" בעקבות מכתבם המפורסם של "אסירי ציון" לממשלה הרוסית ובעקבות ההדים הגדולים בעולם כולו, פתחה בריה"מ את שעריה ועשרות משפחות מגרוזיה, אזדרביג'אן, וכמה משפחות מדגיסטאן ואוזבקיסטאן עלו והשתקעו בשכונת צור שלום.

שנות ה-90

בתחילת שנות ה-90 במסגרת "מבצע שלמה" ו"מבצע משה" עלו לקרית ביאליק 85 משפחות מאתיופיה. במחצית שנות ה-90 החלה עליה גדולה ממדיות אמריקה הלטינית.

שנת 2000

המאה ה-21 פתחה עידן חדש בפני ההסטוריה של מדינת ישראל ושל קרית ביאליק. מדינת ישראל קלטה כמליון עולים ממדינות חבר העמים ואמריקה הלטינית.