נזכור

נולדה כבת בכורה להוריה סטלה ואילן ואחיה דותן ויותם, ביום שישי, ה' באב תשל"ג, ה- 3.8.1973 בבית חולים "רוטשילד" בחיפה. מיטל למדה במוסדות החינוך של קרית ביאליק, גן "הזית", בית הספר "נעורים" וקרית חינוך "אורט" (חט"ב "אפק" וחט"ע "דרום"). תוך התמקדות בלימודי ערבית ומזרחנות שקבעו את דרכה בצה"ל שבחר להציבה ביחידת עילית של חיל המודיעין. מיטל, נערה חיננית ופעלתנית, עטורה תלתלים בלונדיניים, הייתה חברה בתנועת הנוער "המחנות העולים", ופעלה, בהתנדבות ב"ניצן", בסיוע לילדים קשיי-למידה. כמו כן, עסקה בפעילות ספורטיבית מגוונת: טניס, סקי-מים, גלישת אויר והתעמלות אירובית.

בדברים שנשא מפקד היחידה על קברה, ספד לה כך: "מיטל ז"ל, נבחרה להימנות עם חיילות וחיילים של קורס המכשיר אותם לצרכים ייעודיים של חיל המודיעין. בחירתה הינה עדות ליכולת ולכישורים בהן היא ניחונה, וביטוי לאישיות בעלת רמה גבוהה ובגרות נפשית". חלום היה לה למיטל - לשרת את עמה וארצה במסגרת קהיליית המודיעין שפעילותה חיונית לעצם קיומנו. ורצון היה לה למיטל - לתרום, לעזור ולסייע, ושאיפה הייתה לה למיטל - ללמוד ולרכוש עוד ועוד דעת. "וכך כמי-טל הייתה גם לחברותיה ולחבריה שסבבוה: עליזה, מושיטה יד לעזרה ועדינת נפש" ספד לה מדריך בקורס הצבאי, אותו סיימה בהצטיינות. הדברים נאמרו במלאת 30 למותה. אך כל החלומות, התקוות, השאיפות והתוכניות שרקמה, נגדעו באיבם, בנופלה בעת שרותה, ביום חמישי, כ"ג באדר א' תשנ"ב, 27.2.1992. מיטל נקברה בבית העלמין הצבאי בחיפה. מיטל תיזכר לעד על ידי בני משפחתה ובקרב חבריה ומחנכיה כנערה אהובה, מאושרת, נותנת יד לתמוך ושוחרת דעת.

יהי זכרה ברוך !