נזכור

חזרה לעמוד הקודם
 סורסקי אלי (אליהו) ז"ל
סורסקי אלי (אליהו) ז"ל

סורסקי אלי (אליהו) ז"ל

בן עובדיה ולוטה

שירת בחיל הנדסה, נפטר ממחלתו עקב אימוני צלילה רבים במימי נחל הקישון המזוהמים.

נולד ב- ד' ניסן תש"ג,1943 במושב מרחביה אשר בעמק יזרעאל. לאלי אח ואחות: עמרם ותמר יבל"א. בהיותו ילד עברה משפחתו לגור בקרית ביאליק, בה סיים את ביה"ס היסודי "ביאליק" ואח"כ למד בביה"ס בסמ"ת בחיפה.

אלי התגייס לעתודה האקדמאית וסיים במגמת הנדסת בניין בטכניון בחיפה. בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, החל את שרותו הצבאי בהנדסה הקרבית ובקצין היה ממקימי אגד צליחה. את רוב שרותו הצבאי עשה אלי על גדות נחל הקישון המזוהם. בעת שרותו הצבאי בשארם –א-שייך, פגש את פרידה, שהייתה אז חיילת צעירה ומאז נקשרו חייהם. הם הקימו משפחה לתפארת ולהם ארבעה בנים: גיא, טל, ניר ועופר. הבנים נשואים להילה, טלי, רונה וטלי.

אלי זכה לחבק תשעה נכדים, אותם אהב יותר מכל והם החזירו לו אהבה ונחת לרוב. היה איש משפחה מסור ואוהב, גאה מאד בבניו ובמשפחותיהם שאהבוהו מאד והוקירו את אישיותו החמה. אלי היה אדם דעתן, איש עקרונות, מצפוני מאוד, קפדן, מתנדב בפעילות ציבורית. העריך מאוד את מערכת החינוך והתנדב בוועדי ההורים בבתי הספר. אהב מאוד את ארץ ישראל, נופיה ותושביה ונהנה לטייל בארץ לאורכה ולרוחבה. אהב את המדבר והערבה ואת רמת הגולן בחודשי החורף המושלגים. אלי היה שם תמיד עבור חבריו, בכל עת שהיו זקוקים לו, לעזרה פיזית, נפשית או לכל דבר אחר.

אלי חלה במחלת הסרטן כתוצאה מאימונים רבים בתוך מימי נחל הקישון המזוהמים. הוא נאבק במחלה הקשה במשך שנים, עד אשר גברה עליו. במהלך מחלקתו לימד אותנו אלי פרק נוסף במלחמתו העיקשת, האמיצה והנחושה... אלי נאסף אל אבותיו ביום כ"ב בשבט תש"ע 6.2.2010 ועלינו ירדה עצבות קשה. אלי יקירנו, לנצח נזכור אותך תמיר, זקוף, יפה תואר וחכם.

יהי זכרו ברוך !