מניעת רעש

אחת הבעיות הקשות, שהאזרח עלול להיתקל בהן באזור מגוריו, היא רעש סביבתי הנגרם ממקורות שונים הסמוכים לביתו. בישראל, המושפעת
מהאקלים הים-תיכוני, החלונות פתוחים במשך רוב חודשי השנה ובשעות רבות של היממה, ולכן הרעש הסביבתי עלול להיות מטרד קשה וממושך.
מקורות הרעש אליהם אנו חשופים הינם רבים ומגוונים: כלי תחבורה שונים, גורמים שונים בסביבת המגורים שבה אנו חיים, אתרי בנייה, מערכות
הגברה באולמות שמחה, גני אירועים ודיסקוטקים ומסגדים.

רעש מכלי תחבורה
סוג זה של רעש נגרם בעיקר מכלי רכב, כלי טיס ורכבות. אופיו של רעש שנגרם מכלי רכב הוא שהרעש רצוף בזמן ופוגע בהיקף רחב
של אוכלוסייה במרבית שעות היום, במיוחד בקרבת עורקי תחבורה ראשיים. מפלסי הרעש שגורמים כלי רכב נקבעים על ידי: נפח התנועה,
הרכבה ומהירות הנסיעה, משתנים נוספים הן פרופיל הדרך וגיל הרכב.

בניגוד לרעש הנגרם מכלי רכב, רעש הנגרם מכלי טיס הוא אירוע חולף המאופיין במפלס רעש גבוה אך לזמן קצר. האוכלוסייה הנפגעת מרעש
הנגרם מכלי טיס הינה מצומצמת וזאת כיוון שרעש הנגרם על ידי כלי טיס מורגש רק מתחת לנתיב הטיסה.

אופיו של רעש הנגרם מתנועת רכבת מושפע מנפח התנועה, ממהירות הנסיעה: מפלס הרעש שנגרם מרכבת הנוסעת מהר גבוה מזה של רכבת
הנוסעת במהירות איטית יותר. משתנה נוסף אשר משפיע על אופי הרעש הנגרם מתנועת רכבת הוא הרכב התנועה: רכבות משא וקרונות ישנים
יוצרים מפלס רעש גבוה.

רעש בסביבת המגורים
סביבת המגורים בה אנו חיים משופעת במקורות רעש: מזגנים, מערכות אזעקה המותקנות בבתים או בכלי רכב, מוסדות ציבוריים הנמצאים בסביבת
המגורים, צנרות בבניינים, מעליות, מערכות הגברה ורעש אנושי, הנגרם מדיבור בקול גבוה או בצעקות.

ניתן לפעול להפחתה של כל אחד ממקורות הרעש הללו על ידי בידוד אקוסטי נכון של סביבת המגורים, הגבלת שעות הפעילות במוסדות ציבוריים
בצורה שלא תפריע לאנשים המתגוררים בסביבתם והגבלת השעות בהן ניתן להפעיל מערכות הגברה או לנגן בכלי נגינה.

מערכות קוליות בתוך אולמות שמחה ודיסקוטקים
בעיה שכיחה שגורמת לתלונות רבות היא הרעש הנגרם ממערכות קוליות באולמות שמחה, גני אירועים ודיסקוטקים. מקור רעש זה בעייתי משתי
סיבות: הסיבה הראשונה היא רמת רעש גבוהה המוקרנת החוצה ומפריעה לאנשים המתגוררים בקרבת מקום. הסיבה השנייה היא שרמת הרעש
הגבוהה במקומות אלו עלולה לגרום לנזקים בריאותיים לקהל הנוכחים.

אתרי בנייה
בכל הנוגע לאתרי בנייה מתקיים מתח בין האינטרס הלגיטימי לבנות ולפתח, והאינטרס הלגיטימי לאפשר שימוש סביר בדירות השוכנות בצמוד לאתרי
בנייה. המשרד להגנת הסביבה סבור כי יש למצוא את האיזון בין האינטרסים והמליץ על שיטה לקבוע האם מידת הרעש הנגרמת מאתרי בנייה היא
אכן בלתי סבירה.

החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961
החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961 קובע שאסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר שמפריע או עלול להפריע לנמצאים בקרבת מקור רעש.
לאור העובדה כי אין הגדרה אובייקטיבית לרעש המפריע או עלול להפריע ומאחר שהאוזן האנושית מבחינה באופן ברור בתוספת של מעל dB(A)5,
רעש שמפלסו עולה ב-5 דציבל ומעלה מעל רעש רקע עלול לגרום להפרעה או מטרד.

הפרה של הוראות החוק או התקנות מהווה עבירה פלילית.

מכוח החוק הותקנו התקנות:
תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990
התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990 קובעות מהו רעש בלתי סביר, הנמדד בתוך מבנה ואת אופן המדידה שלו. קיימת
התייחסות ספציפית לרעש התקפי, לרעש עם טון בולט ולרעש פיצוצים בשכיחות נמוכה. כמו כן התקנות קובעות את אופן ההתייחסות וההתחשבות
ברעש הרקע. רעש בלתי סביר מוגדר בנפרד לחמישה סוגים של מבנים, בהתחשב במשך הרעש ותוך התייחסות שונה לרעש הנשמע בשעות
היום (מ-6:00 עד 22:00) ולרעש הנשמע בשעות הלילה (מ-22:00 עד 6:00 למחרת). תקנות אלה אינן חלות על מקורות רעש מרחביים או
זמניים, כגון תנועת מטוסים, כלי רכב ורכבות ואתרי בנייה זמניים.

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992
התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992 קובעות איסורים, חלקם מוחלטים וחלקם בין שעות מוגדרות, לביצוע מעשים העלולים
לגרום הפרעה או מטרד באזור מגורים.
מטרת התקנות היא לצמצם את מפגעי הרעש באזורי מגורים ולשפר את איכות חייהם של התושבים.

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בנייה), התשל"ט - 1979
התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בנייה), התשל"ט - 1979 קובעות מהו רעש בלתי סביר מציוד בנייה ואת אופן המדידה שלו,
ומפרטות את סוגי הציוד שהתקנות חלות עליהם. כמו כן קובעות התקנות את אופן ההתייחסות לרעש רקע.

צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש"ס - 2000
צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש"ס - 2000 כולל פירוט של 29 עבירות קנס. העבירות נוסחו על פי הקבוע בחוק למניעת
מפגעים, התשכ"א-1961 והתקנות לפיו. שיעורי הקנסות נעים בין 150 ל- 1,800 ₪ בהליך של ברירת משפט, בהתאם לחומרת העבירה
ולמבצעה. על פי צו זה, ישנה הבחנה בין סעיפי עבירה המחייבים מדידת מפלסי רעש לבין סעיפי עבירה בהם התרשמותו הסובייקטיבית של רושם
הדוח מספקת.
הצו נאכף על ידי משטרת ישראל ועל ידי פקחי משטרה ירוקה של המשרד להגנת הסביבה.
בנוסף מכוח חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ח - 2008 הסמיכו ראשי רשויות מקומיות מפקחים שלהן לאכיפת הצו.

הגורם שעורך את ההדרכות למפקחי הרשויות המקומיות הוא מפעם גליל מערבי מטעם משרד הפנים.

תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות וגן אירועים), התשס"ו - 2006
תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות וגן אירועים), התשס"ו - 2006 קובעות מפלס רעש מותר ממערכת הגברה בתוך אולם
שמחות וגן אירועים. נקבע שמפלס הרעש המותר במקומות הישיבה לא יעלה על 85 דציבלים.  

תקנות רישוי עסקים (התקן מד רעש בדיסקוטק), התשע"ד - 2014
תקנות רישוי עסקים (התקן מד רעש בדיסקוטק), התשע"ד - 2014 קובעות שמפלס הרעש המותר בתוך דיסקוטק לא יעלה על 95 דציבלים.
התקנות מחייבות התקנת מד רעש אשר יגרום לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה במידה ומפלס הרעש הממוצע עולה על 95 דציבלים.
במידה ומפלס הרעש הממוצע עולה על המותר וטרם ניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה תינתן התרעה של 30 שניות שבמהלכן ניתן יהיה להנמיך
את המוזיקה ולמנוע את ניתוק זרם החשמל.