קרינה מייננת ובלתי מייננת

על פי תקנה 8 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ותוצריהם), תש"ם-1980 ממונה אגף בטיחות הקרינה על מעקב ופיקוח
על מקורות קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת ועל הכשרת הבודקים המוסמכים לבדיקות קרינה.
חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו - 2006 קובע כי "לא יקים אדם מקור קרינה, לא יפעיל מקור קרינה ולא ייתן שירות למדידת
קרינה, אלא אם כן בידו היתר הקמה, היתר הפעלה או היתר למתן שירות, לפי העניין, שנתן לו ממונה לפי הוראות חוק זה,
ובהתאם לתנאיו".

היתרים אלו ניתנים על ידי המשרד להגנת הסביבה, המסמיך בודקים אלו (בעלי היתר) בתחומי הקרינה השונים.

קרינה מייננת

קרינה מייננת היא קרינה שהאנרגיה שלה גבוהה מספיק כדי לגרום לשבירת המולקולות לאטומים בודדים ואלקטרונים חופשיים,
דהיינו ליינון של החומר. יינון הוא תהליך בו אטומים מאבדים, או לעתים מקבלים אלקטרונים. כך הם הופכים להיות טעונים במטען
חשמלי ונקראים בשם יונים. כאשר קרינה מייננת עוברת בחומר ומייננת אותו, היא מאבדת מעוצמתה.

פיקוח המשרד להגנת הסביבה על מקורות קרינה מייננת - דו"חות סיכום 

קרינה בלתי מייננת

קרינה בלתי מייננת היא קרינה אלקטרומגנטית שאינה מייננת את האטומים שהיא עוברת דרכם. בהתחשב ביכולת הישירה לייצור
שינויים בתאים החיים, קרינה בלתי מייננת מסוכנת פחות מקרינה מייננת, אך גם לה עלולה להיות השלכה שלילית על הבריאות
והיא עלולה לפגוע באופן עקיף בתאים חיים.

קרינה בלתי מייננת 

צמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת 

מדידות קרינה

מידע סביבתי בתחום איכות הסביבה